על לבטי ישראל, הקושיה הפלשתינאית והעולם הערבי

למרות שאני שייך לדור של מלחמת ששת הימים – הופתעתי לגלות שלא הכל אני יודע על המלחמה המפוארת ההיא שנפתחה ונסתיימה במהירות הבזק. ובשל גודש הארועים והתפניות המפתיעות שארעו במהלכה המדהים כנראה עדיין רב בה הנסתר אפילו שנחקרה ונלמדה מכל הזויות.

מדובר בצֶבֶר בלתי סביר מבחינה הגיונית של "צרופי מקרים" מדהימים – שאין להסבירם לדעתי אלא בהתערבות משמיים; צרופי מקרים פנטסטיים אשר הביאו בחזית המצרית לבריחתו המבוהלת של הצבא המצרי ולכִבּוּשוּ הקל, המהיר והאלגנטי של חצי האי סיני וגם הביאו – ויש קשר מדהים בין הדברים – להחלטתו הנמהרת של המלך חוסיין להצטרף למלחמה שהחזירה לעם ישראל את השלטון ביהודה ושומרון וירושלים העתיקה.

דליתי את הדברים ממאמר שפרסם חבר הכנסת משה פייגלין "שרשרת הנסים שהובילה לנצחון ששת הימים ולשחרור ירושלים" שאת תוכנו הבאתי כאן בזמנו. אחזור עליהם בקצרה כדי להצביע על הדמיון המדהים להסרתו המופלאה של המצור על העיר שמרון בימי המלך יהורם בן אחאב.

הספור בעיקרו נסוב על ארועים בהם היה מעורב במקרה אדם אחד: האלוף אביהו בן-נון – לימים מפקד חיל האויר – שהיה אז טייס צעיר (סֶגֶן) שהשתתף בתקיפת המטוסים בשדות התעופה המצריים. כידוע מטוסי חיל האויר הישראלי טסו למצרים בגובה נמוך כדי לחמוק מהמכ"ם. כאשר הגיע בן-נון ליעד צץ לידו לפתע מפציץ מצרי כבד שרצה לנחות בשדה המופצץ. בן-נון התלבט כמה שניות אם 'לטפל' במפציץ או להשלים את משימת התקיפה שלו והוא החליט להמשיך במשימה. מטוסים ישראלים אחרים דלקו אחרי המפציץ המצרי אך טייסו המיומן בצע תמרוני ארוביים מרשימים והצליח להימלט.

לאחר שפשט את מדיו היה האלוף בן-נון לאיש עסקים ונפגש פעם עם איש עסקים ירדני. זה גִלָה לו כי הוא היה הבקר האוירי במכ"מ הירדני באזור רמאללה שצפה ב-5 ביוני 1967 לעבר שמי ישראל. הוא ספר לו גם כי באותו יום זכה לקבל שיחת טלפון חשובה מהמלך חוסיין בכבודו ובעצמו. שיחה בעקבותיה החליט המלך להצטרף למלחמה נגד ישראל…

המלך חוסיין כידוע לא נטה להצטרף למלחמה אולם בתזמון אלוהי בדיוק בשעה שבן-נון וחבריו הפציצו במצרים התקשר נאצר לחוסיין ואמר לו : "מטוסינו מפגיזים את תל אביב, חיפה מופגזת מן הים – אתה רוצה להפסיד את ירושלים?" המלך חוסיין שחשד התקשר מיד אל הבקר הירדני שהיה במגדל הפקוח ליד רמאללה.

"חוסיין שאל אותי אם אני רואה מטוסים מצריים מעל תל אביב" ספר איש העסקים הירדני לאביהו בן נון. "אמרתי לו שאינני רואה דבר… ואז – בעודנו משוחחים הופיעו לפתע על המסך מאות מטוסים טסים מכוון מצרים לתל-אביב ודווחתי על כך למלך בהתרגשות…"

הבקר הירדני שמוקדם יותר לא הבחין כמובן במטוסים הישראליים בעת שהיו בדרכם מצרימה כי הנמיכו טוס – ראה אותם עכשו שבים ממשימתם בגובה רגיל וחשב שאלו מטוסים מצריים. כך דווח למלך וזה מה שגרם לחוסיין להיכנס למלחמה ולהפסיד את ירושלים ואת יהודה ושומרון.

לימים התברר – וזה מביא אותנו לבריחת החיילים המצריים המבוהלת מסיני – שבמפציץ המצרי שחמק בוירטואוזיות מהטייסים הישראלים היו הרמטכ"ל וכל צמרת הצבא המצרי. התברר גם שתרגילי ההתחמקות הארוביים של המפציץ הכבד טלטלו את הרמטכ"ל המסכן כהוגן ועוד בהיותו במטוס החליט לפנות את כל צבאו מחצי האי סיני כי הבין שמצרים נותרה חשופה ללא חיל אויר…

כך זכינו מהיום השני למלחמה למחזה המדהים של חיילים מצריים בורחים מסיני ומשליכים את נעליהם לאורך הדרך למצרים… כי הפקודה לא הורדה כיאות בשרשרת הפקוד אלא התפשטה במהירות כשמועה בשורות הצבא המצרי.

והנה נזכרתי שגם לפני אלפיים ושמונה מאות שנה חזה עם ישראל בבריחה מיסתורית ומבוהלת כזו של חיילי האויב עליה נכתב בספר מלכים א, פרק ז, כך: "וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵיהֶם עַד-הַיַּרְדֵּן וְהִנֵּה כָל-הַדֶּרֶךְ מְלֵאָה בְגָדִים וְכֵלִים אֲשֶׁר-הִשְׁלִיכוּ אֲרָם בְּחָפְזָם".

מדובר במצור שהטיל מלך ארם על העיר שמרון שמלכה יהורם בן אחאב ותושביה רעבו כל כך ללחם עד כי שתי נשים קבעו ביניהן תור לאכול זו את בנה של זו…

להלן הנוסח כפי שהוא מובא במקרא בלשון די ברורה וקלה לקריאה:

וַיְהִי אַחֲרֵי כֵן וַיִּקְבֹּץ בֶּן הֲדַד מֶלֶךְ אֲרָם אֶת כָּל מַחֲנֵהוּ וַיַּעַל וַיָּצַר עַל שֹׁמְרוֹן. וַיְהִי רָעָב גָּדוֹל בְּשֹׁמְרוֹן וְהִנֵּה צָרִים עָלֶיהָ עַד הֱיוֹת רֹאשׁ חֲמוֹר בִּשְׁמֹנִים כֶּסֶף וְרֹבַע הַקַּב דִּבְיוֹנִים בַּחֲמִשָּׁה כָסֶף:
…………….

וְאַרְבָּעָה אֲנָשִׁים הָיוּ מְצֹרָעִים פֶּתַח הַשָּׁעַר; וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ מָה אֲנַחְנוּ יֹשְׁבִים פֹּה עַד-מָתְנוּ. אִם-אָמַרְנוּ נָבוֹא הָעִיר וְהָרָעָב בָּעִיר וָמַתְנוּ שָׁם וְאִם-יָשַׁבְנוּ פֹה וָמָתְנוּ; וְעַתָּה לְכוּ וְנִפְּלָה אֶל-מַחֲנֵה אֲרָם–אִם-יְחַיֻּנוּ נִחְיֶה וְאִם-יְמִיתֻנוּ וָמָתְנוּ. וַיָּקֻמוּ בַנֶּשֶׁף לָבוֹא אֶל-מַחֲנֵה אֲרָם; וַיָּבֹאוּ עַד-קְצֵה מַחֲנֵה אֲרָם וְהִנֵּה אֵין-שָׁם אִישׁ. וַאדֹנָי הִשְׁמִיעַ אֶת-מַחֲנֵה אֲרָם קוֹל רֶכֶב קוֹל סוּס–קוֹל חַיִל גָּדוֹל; וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל-אָחִיו הִנֵּה שָׂכַר-עָלֵינוּ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶת-מַלְכֵי הַחִתִּים וְאֶת-מַלְכֵי מִצְרַיִם–לָבוֹא עָלֵינוּ. וַיָּקוּמוּ וַיָּנוּסוּ בַנֶּשֶׁף וַיַּעַזְבוּ אֶת-אָהֳלֵיהֶם וְאֶת-סוּסֵיהֶם וְאֶת-חֲמֹרֵיהֶם הַמַּחֲנֶה כַּאֲשֶׁר-הִיא; וַיָּנֻסוּ אֶל-נַפְשָׁם.

וַיָּבֹאוּ הַמְצֹרָעִים הָאֵלֶּה עַד-קְצֵה הַמַּחֲנֶה וַיָּבֹאוּ אֶל-אֹהֶל אֶחָד וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ וַיִּשְׂאוּ מִשָּׁם כֶּסֶף וְזָהָב וּבְגָדִים וַיֵּלְכוּ וַיַּטְמִנוּ; וַיָּשֻׁבוּ וַיָּבֹאוּ אֶל-אֹהֶל אַחֵר וַיִּשְׂאוּ מִשָּׁם וַיֵּלְכוּ וַיַּטְמִנוּ. וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ לֹא-כֵן אֲנַחְנוּ עֹשִׂים הַיּוֹם הַזֶּה יוֹם-בְּשֹׂרָה הוּא וַאֲנַחְנוּ מַחְשִׁים וְחִכִּינוּ עַד-אוֹר הַבֹּקֶר וּמְצָאָנוּ עָווֹן; וְעַתָּה לְכוּ וְנָבֹאָה וְנַגִּידָה בֵּית הַמֶּלֶךְ. וַיָּבֹאוּ וַיִּקְרְאוּ אֶל-שֹׁעֵר הָעִיר וַיַּגִּידוּ לָהֶם לֵאמֹר בָּאנוּ אֶל-מַחֲנֵה אֲרָם וְהִנֵּה אֵין-שָׁם אִישׁ וְקוֹל אָדָם: כִּי אִם-הַסּוּס אָסוּר וְהַחֲמוֹר אָסוּר וְאֹהָלִים כַּאֲשֶׁר-הֵמָּה. וַיִּקְרָא הַשֹּׁעֲרִים וַיַּגִּידוּ בֵּית הַמֶּלֶךְ פְּנִימָה.

וַיָּקָם הַמֶּלֶךְ לַיְלָה וַיֹּאמֶר אֶל-עֲבָדָיו אַגִּידָה-נָּא לָכֶם אֵת אֲשֶׁר-עָשׂוּ לָנוּ אֲרָם: יָדְעוּ כִּי-רְעֵבִים אֲנַחְנוּ וַיֵּצְאוּ מִן-הַמַּחֲנֶה לְהֵחָבֵה בַשָּׂדֶה לֵאמֹר כִּי-יֵצְאוּ מִן-הָעִיר וְנִתְפְּשֵׂם חַיִּים וְאֶל-הָעִיר נָבֹא. וַיַּעַן אֶחָד מֵעֲבָדָיו וַיֹּאמֶר וְיִקְחוּ-נָא חֲמִשָּׁה מִן-הַסּוּסִים הַנִּשְׁאָרִים אֲשֶׁר נִשְׁאֲרוּ-בָהּ הִנָּם כְּכָל-הֲמוֹן יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר נִשְׁאֲרוּ-בָהּ הִנָּם כְּכָל-הֲמוֹן יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר-תָּמּוּ; וְנִשְׁלְחָה וְנִרְאֶה.

וַיִּקְחוּ שְׁנֵי רֶכֶב סוּסִים; וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ אַחֲרֵי מַחֲנֵה-אֲרָם לֵאמֹר–לְכוּ וּרְאוּ. וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵיהֶם עַד-הַיַּרְדֵּן וְהִנֵּה כָל-הַדֶּרֶךְ מְלֵאָה בְגָדִים וְכֵלִים אֲשֶׁר-הִשְׁלִיכוּ אֲרָם בְּחָפְזָם; וַיָּשֻׁבוּ הַמַּלְאָכִים וַיַּגִּדוּ לַמֶּלֶךְ. וַיֵּצֵא הָעָם–וַיָּבֹזּוּ אֵת מַחֲנֵה אֲרָם; וַיְהִי סְאָה-סֹלֶת בְּשֶׁקֶל וְסָאתַיִם שְׂעֹרִים בְּשֶׁקֶל–כִּדְבַר ה’.

וְהַמֶּלֶךְ הִפְקִיד אֶת-הַשָּׁלִישׁ אֲשֶׁר-נִשְׁעָן עַל-יָדוֹ עַל-הַשַּׁעַר וַיִּרְמְסֻהוּ הָעָם בַּשַּׁעַר וַיָּמֹת: כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אִישׁ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּרֶדֶת הַמֶּלֶךְ אֵלָיו. וַיְהִי כְּדַבֵּר אִישׁ הָאֱלֹהִים אֶל-הַמֶּלֶךְ לֵאמֹר: סָאתַיִם שְׂעֹרִים בְּשֶׁקֶל וּסְאָה-סֹלֶת בְּשֶׁקֶל יִהְיֶה כָּעֵת מָחָר בְּשַׁעַר שֹׁמְרוֹן. וַיַּעַן הַשָּׁלִישׁ אֶת-אִישׁ הָאֱלֹהִים וַיֹּאמַר וְהִנֵּה ה’ עֹשֶׂה אֲרֻבּוֹת בַּשָּׁמַיִם הֲיִהְיֶה כַּדָּבָר הַזֶּה; וַיֹּאמֶר הִנְּךָ רֹאֶה בְּעֵינֶיךָ וּמִשָּׁם לֹא תֹאכֵל. וַיְהִי-לוֹ כֵּן; וַיִּרְמְסוּ אֹתוֹ הָעָם בַּשַּׁעַר וַיָּמֹת.

צעיר מוסלמי אוהב ציון כותב על יהודים ועל הר הבית. התפרסם במקור ראשון.

ערבים, הניחו ליהודים להתפלל בהר הקודש/נ.צ. – מוסלמי (20), תושב מרכז הארץ וחייל צה"ל

אני בחור מוסלמי-ישראלי וציוני גאה, אזרח מדינת ישראל האהובה, ארץ ציון וירושלים. בחג העצמאות האחרון לא יצאתי אמנם לחגוג אבל שמחתי בכל לבי על הקמת מדינת ישראל, המדינה היהודית והדמוקרטית היחידה במזרח התיכון.

מה שקורה בהר הבית בימים אלו כשהערבים מתפרעים שם הוא לגמרי לא טוב. היכן החוקים? היכן החופש? אני תומך בעלית יהודים להר ויודע היטב שיהודים באים רק לסייר, לראות ולשהות בחצר הר הבית ולא במסגד פנימה. מדוע ערבים מתפרעים במקום הקדוש? לפי הקוראן, הספר הקדוש למוסלמים, אסור למוסלמי להתפרע במסגד אל אקצה וסביבתו הרחבה, כי זהו מקום קדוש. אסור לתקוף ומותר רק 'להחזיר' במקרה שמותקפים. יש שם את כיפת הסלע וגם את מסגד אל אקצה, ששניהם קדושים לאיסלם, אך המקום הקדוש יותר למוסלמים הוא מכה שבערב הסעודית.

אני מאמין ויודע שיהודים באים להר הבית בכדי להתפלל במקום. כמוסלמי אני אוהב את היהודים ורואה בהם אנשים טובים, ומסכים לרצון שלהם לעלות להר ולהתפלל בחצרותיו. לצערי הרב, המוסלמים בהר אינם מסכימים שיהודים יתפללו במתחם המקודש. הערבים טוענים שיהודים עולים ההרה כדי להרוס את המסגד, ומשוכנעים שהם מנסים להתפלל בתוך המסגדים, אבל זה לא נכון.

כל יהודי שעולה להר סופג צעקות וקללות מערבים, והמצב הזה איננו יכול להימשך. ירושלים היא בירת מדינת ישראל. ישראל היא מדינה השייכת לכולנו. לערבים וליהודים, כל אזרחי ישראל, מותר להיות בכל מקום שירצו.

כשאני מספר לאמא שלי על הר הבית, היא חושבת את מה שבדרך כלל חושבים ערבים על יהודים – שהם מעונינים להפריע למוסלמים, ואני מסביר לה שזה איננו כך. העם היהודי סבור שבהר הבית ניצב בעבר בית המקדש שלו ולכן זו זכותם המלאה של יהודים לבקר במקום הזה. יצא לי כבר לריב עם אמא שלי, לעתים בצעקות, על הענין הזה או על ענין שתי המדינות לשני עמים.

אני נוהג תמיד להצדיק את ישראל ואת היהודים. אני רוצה דו קיום, אבל קרוב יותר לעמדה היהודית בענין. הרי חצי מהקוראן שלנו מדבר על בני ישראל. בקוראן שלנו כתוב שא-לוהים אמר שבני ישראל זכו לחכמה והם הטובים באנושות והעם הנבחר מכל העמים. ולא פחות מכך א-לוהים רוצה שנתקרב זה לזה ונחיה יחד, מוסלמים לצד יהודים.

"התנועה הציונית ורעיון התחיה לא היו יכולים אפילו להתחיל ולנבוט אילו היתה ארץ-ישראל באמת מקום צמיחתה וקיומה של אומה פלשתינאית המזוהה עם ארץ זו.

אם אמנם אנו מודים בקיומו של עם ערבי פלשתינאי, הרי לא רק "השטחים המוחזקים" הם טריטוריות-ערביות אשר כל עמידתנו בהם היא רק הקזת דמים עד בוא הנסיגה הבלתי-נמנעת, אלא גם מדינת ישראל שלפני ששת הימים היא טריטוריה ערבית-לשעבר של עם פלשתינאי ערבי. 

אם אנו מודים בקיומו של עם ערבי פלשתינאי קשה להאמין אפילו כי מחאותינו נגד הטרור ומאמצינו לעורר על כך את אומות העולם, יכולות לזכות לאוזן קשבת. אם יש כאן עם ערבי הנלחם על ארצו, הרי שמחאותינו אלו מאבדות את עיקר משמעותן. הטרור הוא כלי פסול, מבחינת החוק הבינלאומי והמוסר הבינלאומי, רק שעה שאנו אומרים כי הוא כלי מלחמה של מ ד י נ ו ת ע ר ב נגדנו. אך משעה שהוא כלי מלחמה של עם פלשתינאי, שאין לו צבא ואין לו טאנקים ומטוסים, והוא נלחם על קיומו הלאומי, לא תעזורנה לנו כל מלות-הגנאי שבהן אנו מכתירים את מעשי-הדמים הללו." 

— מאת נתן אלתרמן, "ההובי החדש", מתוך "החוט המשולש" 27.2.1970

תמיד ידעתי שהפרופסור הזה ארנון סופר מדבר שטויות דמוגרפיות… הנה מה שחזה בשנת 1987: "בשנת 2000 ישראל לא תהיה כבר יהודית!" והצרה שרבים בשמאל עדיין מאמינים בעוורון באותן שטויות.

בדיוק באותה שנה 1987 נקראתי לרגל פרוץ האינתיפאדה לשרת כיע"ע (יועץ לעניני ערבים) ברמאללה ופתאם שמתי לב שבדיוק מלאו 20 שנה למלחמת ששת הימים אשר בעקבותיה כבר צצו במקומותינו נביאי שקר מהשמאל שנבאו "תוך 20 שנה יופר המאזן הדמוגרפי לרעת ישראל".

הדבר המענין הוא שכולם השתמשו במספר המאגי "עשרים שנה". אני זוכר למשל את פנחס ספיר ועוזרו דאז יוסי שריד ורבים אחרים מתבטאים כך… כמו שגם בעצם ימים אלו חוזרים רבים על השטות הזו…

החלטתי אם כן לבדוק מה קרה "אחרי 20 שנה" בין 1967 ל-1987. והנה לא דובים ולא יער… שום דבר לא השתנה לרעה. החלוקה היחסית בין יהודים ללא יהודים בכל ארץ ישראל המערבית (לרבות איו"ש וחבל עזה) היה ונותרה 35:65! וזה עוד לפני גל העליה הגדול מחבר העמים שנפתח בשנות ה-90!

למרבה הצער בימי אולת אוסלו הנוראה התיר רבין לערפאת להכניס עמו לשטחנו 50,000(!) חיילי צש"פ (צבא השחרור הפלשתינאי) שתוארו כ"שוטרים". הם לא היו חיילים בגיל שרות חובה צה"לי אלא בעלי משפחות (כ-5 או 7 נפשות בכל משפחה בממוצע), כך שמדובר בהערכה זהירה בתגבורת של 300 אלף עד חצי מיליון פלשתינאים. לאלו אפשר להוסיף את הזרם הגדול של מהגרי "אחוד משפחות" שביילין וחבריו אפשרו להיכנס לשטחי ארת ישראל.

ובכל זאת! בכל זאת מצבנו כיום טוב מהעבר. היחס המספרי השתפר לטובתנו! התחזיות הדמוגרפיות מעודדות. שיעורי הילודה של משפחה ישראלית ממוצעת עולים בהתמדה (כיום 3.1 ילדים למשפחה) והם גבוהים בהשואה העולם הערבי כולו (2.1 ילדים למשפחה) ובמיוחד בהשואה לפלשתינים! לכך יש להוסיף את פוטנציאל העליה המתגברת מאירופה, ארה"ב ודרום אמריקה. כך שכל הקשקושים על מדינה דו-לאומית הם עורבא פרח!

פרספקטיבה היסטורית לקיום היהודי. היסטוריה זה מה שאני אוהב ומתענין, במיוחד של העם היהודי. צריך לזכור וללמוד מההיסטוריה…

התיישבות היהודים באירופה – בין פרעות, גירושים והשמדה (הרבה לפני הנאצים)…
∞∞∞∞∞∞∞∞

כאשר דנים על ראשית ההתיישבות של יהודים באירופה יש להבחין בין צפון ודרום. בספרד, דרום צרפת ואיטליה היתה התיישבות עתיקה. פזורה יהודית היתה קיימת עוד מימי הרומאים והמשיכה להתקיים גם לאחר חורבן רומי וחלוקתה לשניים: רומי המזרחית-ביזנטיון ורומא המערבית.

בדרום – היו יהודים עוד בתקופת בית שני, ימי החורבן ואחריהם. שלטונות רומי הכירו בהם כאזרחים. אך מצבם ומעמדם יורעו ברבות הימים.

מצפון להרי האלפים – ההתיישבות היהודית די מאוחרת. קהילות מאורגנות ישנן רק במאה ה-9 וה-10. לימים נזהה ונכיר אותם כ'אשכנזים'.

בצפון – ראשית ההתיישבות היהודית בהזמנת השלטונות להתיישב עם פריבילגיות, כתבי זכויות. זהו הרקע – יהודים מגיעים לאזור הריין וגרמניה בהזמנת מלכים ונסיכים שהיה להם ענין בהתיישבות יהודים למטרות מסחר וכלכלה.

1084 – לפני הטבח באזור הריין בתקופת מסע הצלב הראשון בישוף העיר שפייר כותב בפריבילגיה ליהודים כי הוא מזמין אותם בשל רצונו להגדיל את שגשוג העיר ומעניק להם אוטונומיה. כך מתרחשת כל ההתיישבות היהודית מצפון לאלפים. היו זקוקים ליהודים בעלי הון וקשרי מסחר בינ"ל.

בכל מקום הספור חוזר על עצמו. בראשית הדרך – ברית בלתי כתובה של ההנהגה המקומית עם היהודים המקבלים מהם הגנה. היהודים מכונים בכתובים כעבדי המלך ואוצר המלך. אך ברבות הימים יבואו בטענות נגד היהודים, מדוע הם עוסקים במקצועות אלו ויתעלמו מהעובדה שלצורך כך הביאו אותם. וזה היה התנאי לבואם.

מכאן שראשית ההתיישבות היא של עשירים מאיטליה, ספרד וצרפת ולפיכך הנהגת הקהילה היא ע"י עשיריה ומשכיליה (השכלה הלכה עם עושר). המשטר הקהילתי היה אוליגרכי – בנוי מעשירי הקהילה ומשכיליה. המשפחות העשירות האלו מביאות עמן משרתים, שוחט, שמש ביכ"נ, מלמד לילדים וכו' וכך צומחת ומתפתחת הקהילה היהודית.

1215 – יהודים בממלכות נוצריות מחוייבים ללבוש בגד או כובע או סמל מיוחד שיבדיל אותם מהנוצרים. במיוחד כדי למנוע מגע מיני בין יהודים לנוצריות.
המלך פרננדו מלך קסטיליה מקבל מכתב נזיפה מהאפיפיור על שלא אלץ את היהודים ללבוש משהו מזהה ועונה לו: נכון שלא אלצתי את היהודים ללבוש בגד שונה וזאת בגלל שהיהודים איימו שיצאו מגבולות ממלכתי ויחברו למוסלמים בסביליה. ומן הידוע שרוב הכנסותי באות מהם.

היהודים לא תמיד נראו גרוע ובמיוחד ההנהגה נראתה עשירה ובודאי לא מושפלת. לכ היהודים ראו בזה השפלה בהיותם בעלי ברית להנהגה המכניסים לה כסף רב. אך הקרבה הזו תעורר את חמתם ושנאתם של המקומיים במיוחד את חוגי הכנסיה. את היהודים אסור להרוג אבל מצוה לפזר אותם ולהשפילם עד שיודו במשיחיותו של ישו. זו הדוקטרינה הנוצרית.

במשך שנים התנהלה תעמולה יסודית לצרכים פנימיים: לשכנע את הנוצרים בצדקת דרכם. הכנסיה מנהלת פולמוסים בכתב המכוונים במיוחד לנוצרים כי יהודים לא עיינו בטקסטים תיאולוגים-כריסטולוגים.

במאה ה-16 כאשר המסדרים (הדומיניקאנים) מתחילים בפעילותם הם מנהלים פעילות מיסיונרית. מהמחצית הראשונה של המאה ה-13 יש מקרים רבים שדומיניקאנים מקבלים אישור מהמלך לדרוש בפני היהודים דרשות מלאות תעמולה נגדם שמראות כיצד הכנסיה – ולא היהדות – צודקת.

בקתדראלות יש פסלים ותמונות שמראים את 'סינגוגה' המושפלת והעוורת ואקלזיה – צעירה, יפה, כתר על ראשה וכו'. זה מה שקבע את גורל היהודים בסופו של דבר! שהרי במציאות היהודים נראים כמו כולם אבל הין מצוירים ומתוארים עם קרניים, זנב ואף ארוך.

גם המלכים הטובים ליהודים לא יכלו להרשות לעצמם להצטייר בעיני העם והכנסיה כמי שאינם נוצרים טובים. לכן תמיד שתפו פעולה עם הכנסיה. אבל במקביל יש דוגמא למכתב ששולח המלך להנהגה היהודית המאפשר הקמת בית כנסת, כלומר אני המלך עדין מגן עליכם.

בכל אירופה המערבית אנו רואים דמוניזציה של היהודים. היהודי הופך לשטן. הנאצים לא המציאו משהו חדש. הכל היה קיים והם רק אחדו הכל באינטנסיביות.

עלילות הדם מהמאה ה-11 עברו דרך צרפת לספרד. הנוצרים האמינו שיהודים זקוקים לדם ילד נוצרי לצורך אפית מצות וזקני ציון יחליטו מי יהיה הקורבן. היהודי מסוכן. כל יהודי הוא סוטה מין.

במסע הצלב הראשון – מקורות לטיניים ועבריים מעידים על שאלה שנשאלה ע"י ההמונים: מדוע צריכים לצאת במסע ארוך כל כך כאשר רוצחי ישו יושבים תחת אפינו? צריך נקמה כאן. (עד ועידת ותיקן 2 – יהודים אחראים על מות ישו).

לא תמיד עזרה הגנת המלך. ליד היציאה בקתדראלה של טולדו יש פרסקו על הקיר: אדם שנראה כמו שטן מכוער ובידו לב וילד צלוב שלבו חסר, לידו אבא חרד ומאחוריו מסתתרים ילדים קטנים. פירושו: היהודי מוצץ את דמו של הנוצרי, מוציא את לבו של הילד והנוצרי חרד לגורל בנו וילדיו האחרים וזאת למרות שהוא השליט. זה בשנת גירוש ספרד וזה פער גדול בין המציאות והדמיון.

גם בתקופה קשה זו היהודים יצרו יצירות פאר. ספריה עצומה ממרוקו עד ספרד, עד מצרים ועד תימן. היצירתיות היתה שם. גם תחת שלטון נוצרי היו הישגים עצומים. נכון גם נפילות קשות. היו דברים טובים אבל הסוף היה רע ולכן הכל רע.

1290 – גירוש ראשון מארץ נוצרית, מאנגליה. רובם הגיעו לצרפת (כי היו במקור מנורמנדי ודברו צרפתית) וגם לספרד אבל זו תחילת הדרך לסוף – לאירופה נקיה מיהודים!

אנגליה היא הממלכה הראשונה עם צביון לאומי, שפה משלה ועם די מגובש. לכן נעשה בה הליך טיהור הממלכה מגורמים זרים. היא היתה ראשונה שגירשה יהודים.

פיליפ לה בל ב-1306 – זורק את כל יהודי צרפת (קהילה יצירתית, ביניהם רש"י ובעלי התוספות). רובם ככולם עברו לאשכנז (גרמניה) אבל גם לספרד. מדוע לא באו לישראל? לא היתה בימים ההם אפשרות מדינית ליהודים לחזור לא"י. גם העת'מאנים שאפשרו כניסה לא"י עשו זאת לא על בסיס מדיני. הרמב"ן עולה לארץ במאה ה-13, מגיע מעכו לירושלים ומגלה שלא היה מנין אחד להתפלל.

מלך אנגליה גרש את היהודים כי הגיע למסקנה שאין לו עוד תועלת מהם. ואם הם רכוש המלך ואם אינם שמושיים – פשוט זורקים אותם כמו היו חפץ חסר ערך. זו גם הסיבה של גרוש יהודי צרפת ע"י פיליפ לה-בל.

רק באזור אויניון בדרום צרפת שהיה חלק מהאפיפיורות נשארו יהודים. מסורת אוגוסטינית אומרת שיש לפזר את היהודים כעדות לעונשם על שאינם מכירים בישו המשיח.

המלכים מגרשים את היהודים מסבות כלכליות ולא מתוך ציות לכנסיה. אך הכנסיה הכשירה את הלבבות לכך. הצבור קבל את הגירוש באהדה. היהודים היו 3-5% באוכלוסיה ותמיד היו זרים, נטע זר. יהודי בימי הבינים ראה עצמו בן העם היהודי המפוזר בגלות.

היהודים היו נאמנים למלכים ב-100%. לא ידוע על שום מקרה של בגידה. אין תעודה אחת המעידה על פעולת יהודי נגד המדינה (להבדיל מהמוסלמים כיום באירופה!) ולכן שום גירוש לא היה על רקע זה. היו יהודים שהתנצרו ומומרים אלו פעלו נגד היהודים בקיצוניות ובשנאה.

בשנת 1700 היו בעולם פחות משני מיליון יהודים. מחציתם בארצות האסלאם ומחציתם בארצות נוצריות. ב-1939 מספרם עלה ל-18 מיליון יהודים. אין לכך הסבר. מכל מקום בימי הבינים הם היו מעטים.

בחצי האי האיברי אין מדינה ששמה ספרד. ב-1492 היו ממלכות: ארגוניה, קסטיליה, נברה הקטנה, פורטוגל. ב-1391 מאה שנים לפני הגירוש, מלך קסטיליה מת ובמקומו יורש העצר ילד קטן.

התנהלה אז תעמולה קשה נגד היהודים ובאותו קיץ התנפלו על היהודים והתוצאה היתה הרג המוני, התנצרות או בריחה. מכאן ההרג התפשט לקורדובה, לטולדו ולכל מקום בחצי האי האיברי. בכל ספרד היה טבח של שליש מיהודיה. שליש מהם הפכו לאנוסים ושליש ששרד וברח לצפון אפריקה ולאיטליה.

המלכים התנגדו אך לא יכלו להציל את היהודים. כל הקהילות נהרסו. המתנצרים היו במעמד של לא יהודים ולא נוצרים. היתה תיאוריה של תורת הדם לצורך קבלות משרות. ישו שהיה נימול לא היה עובר מבחן זה… כלומר גם את הנוצרים החדשים לא מקבלים.

בקסטיליה – המלכה איזבל מוקפת בהרבה יועצים יהודים. לימים תינשא לפרדיננד מלך ארגוניה. הם לא אחדו את הממלכות אלא נהלו אותן ביחד. המטבע היה שונה, פרלמנט נפרד, אבל ההחלטות משותפות. הם רצו לפתור את בעית האנוסים ולכן לאחר נצחונם על המוסלמים בגרנדה החליטו שמעתה ספרד תהיה כולה נוצרית.

בצו הגירוש כתוב בפירוש: מפני שהיהודים מסייעים לאנוסים להישאר ביהדותם אנו מגרשים אותם אלא אם יתנצרו. תוך 3 חודשים צריכים היהודים לעזוב.

לאן? הרי גורשו מצרפת ומאנגליה. הם ילכו לקיסרות העותמאנית, לתורכיה. אבל רוב היהודים 120,000 במספר עברו לפורטוגל תמורת כסף ששולם למלך פורטוגל. אך זה התברר כאסון גדול כי מלך פורטוגל רצה לשאת את בתם של איזבל ופרדיננד והם הסכימו בתנאי שיגרש את היהודים.

בדצמבר 1496 ערב חג המולד מוצא צו גירוש לכל יהודי פורטוגל. המלך נותן להם שנה זמן להתארגן לגירוש. הוא מודיע שבנמל ליסבון יעגנו אניות שיפנו אותם. הם מגיעים בהמוניהם ושם מטבילים אותם בעורמה לנצרות. הם לא גורשו אך המשיכו להיות אנוסים. אין ספק לגבי זהותם בעיני עצמם כי הסיבה לבריחתם מספרד היתה סרובם להתנצר! (זו הסיבה לסברה שאחוז גבוה מהפורטוגזים הם יהודים שנאנסו להתנצר). אך היו שברחו לארצות השפלה.

הרבה יהודים מספרד עברו למרוקו, איטליה והרבה לקיסרות העותומאנית, שאפשרה כניסת יהודים עד הקמת הרפובליקה התורכית. יהודים מגורשים גם מסיציליה וב-1543 מנפולי.

במחצית המאה ה-16 לא נשארים יהודים בכל מערב אירופה, למעט גרמניה ואיטליה שהוו נסיכויות רבות ולא היו מאוחדות. מכאן מתפתחת תנועה למזרח אירופה של האשכנזים ותרבות הידיש.

למרות שהעם היה מדוכא תקופה ארוכה, חסר תקוה, משולל זכויות – בכל זאת קם לתחיה תרבותית, כלכלית, חברתית במאות ה- 16, ה-17 יש תחיה גם במזרח אירופה.

דוד מרחב, בעל טור במקור ראשון ואיש מכון ז'בוטינסקי לשעבר, העלה בפייסבוק סטאטוס שכותרתו "הקונספציה התמוטטה" והצליח להרגיז אותי…

הוא כתב, בין השאר:

"התמוטטה הקונספציה על נהול הסכסוך, שקט בלי משא ומתן, אנחנו כאן והם שם וגם אנחנו שם…

כי מי שלא רוצה לדבר עם אש"פ ידבר עם חמאס, מי שלא רוצה לדבר עם חמאס יחטוף מאל-קאעדה… אם נתניהו לא יבין זאת צה"ל יילחם נגד פלגי אל-קאעדה!

ישראל צריכה לחתוך את הארץ הזו בסכין קצבים, זה שלנו וזה שלהם…

זה מה שכתב… מה קורה להם לחלק מאנשי ז'בוטינסקי?
∞=∞=∞==∞∞

וזה מה שעניתי לו בתגובה שאני משתף כאן:

בדיוק ההיפך! אם "נחתוך" את הארץ ולא נהיה שם ב"חצי" שאתה רוצה לתת להם, או אז אל-קאעדה תגיע לשם מהר מאד אם לא מיד… כבר עכשו יש שם בשטח תאים "סלפים" רדומים שמחכים ליום פקודה.

רק נוכחות פיזית שלנו בשטח, על גב ההר וכמובן בבקעת הירדן וגם ברכוזי האכלוסיה כמו לפני עידן אוסלו היא שתבלום ותחסום אותם אם יגיעו לירדן או יבצבצו באיו"ש.

עם כל הנזק והטרדה שחמאס ואש"פ והג'יהאד יכולים לגרום בפיגועים וגם בחטיפות – לא מדובר באיום קיומי על ישראל כמו האיום שהוו בעבר מדינות וצבאות ערב שהדוקטרינה הפלשתינית היתה לגרור אותם למלחמה גדולה, כוללת נגד ישראל. הימים האלו חלפו…

מדינות ערב מתפרקות ומלקקות את פצעיהן. אבו מאזן והניה לא מסוגלים לא לבלוע ולא להקיא ודומים יותר לשני כלבים רטובים בגשם המצפים שאירופה וארה"ב ילטפו אותם ויגנו עליהם, כי העולם הערבי כבר מזמן נער חוצנו מהם, עוד מימי התייצבותו של ערפאת לצד סדאם חוסיין…

אני לא אתפלא, אגב, אם יתברר שאת החטיפה לא בצע חמאס אלא סלפים (קאעדה) כמו שאת ירי הטילים מעזה בצעו עד לאחרונה גורמים שיצאו משליטת חמאס…

השתלטות ארגון דאע"ש על חלקים בסוריה ועיראק והסכנה הנשקפת לירדן היא קריאה אם לא חבטה להשכמה עבור כל מי שהאמינו עד כה ב"פשרה טריטוריאלית" והיתכנות למדינה פלשתינית עוינת ואירידנטית בלב ארץ ישראל.

מי שלא מבין את זה לא מבין כלום!

דברים כדורבנות! אומר אליקים העצני במאמר שפרסם בהארץ:

"את הסיבה לזלזול המחריד בקדושת חיי האדם בעולם הערבי יש לחפש במקום אחר – בתרבות, בדת, בחנוך. הטרור מבטא את רצונם המוצהר של המונים רחבים במזרח התיכון, ממחלקי הבקלאוה ברחובות עזה והסוכריות בחוצות חברון ועד למציפים את האינטרנט בשבחים לחוטפי הנערים היהודים. כל ככרותיהם ומוסדותיהם נושאים שמות של רוצחי המונים כי אלה הם גבוריהם הלאומיים.

חברה שזה ה'בון טון' אצלה – בכלי התקשורת, בספרות, בבתי הספר ובאקדמיה, כמו בבתי הקפה ובככרות, נושאת במשותף באחריות. אם המחבל הוא אויב הרי שהעם שבתוכו "הוא שוחה כדג במים" כפי שהגדיר את הטרור מאו-צה-דונג הסיני, גם הוא אויב. כמו שהיה זה העם הגרמני שגידל וקיים את המשטר הנאצי, כך החברה הפלסטינית היא היא הנשאית של ה"שהידיזם", תורה המטיפה למות כדי להרוג.

מזה נגזרות מסקנות מעשיות. למשל גירוש מן הארץ של טרוריסטים, עוזריהם ותומכיהם. ואפס סובלנות גם לכל תמיכה מילולית בשהידיזם, כפי שבגרמניה כל התבטאות נאצית או פרו-נאצית מהוה עבירה פלילית.

זו ירושתו של דיין – למתוח קו בין ההסתה למעשה הגלוי. אך כלפי יהודים שנו את התפיסה הזאת וגורסים – בצדק – "מלים הורגות". אבל גם מלים של ערבים הורגות ועוד איך!

ויש לעיין מחדש בגישה הפייסנית שלנו שיש לגביה קונצנזוס בין ימין לשמאל – שראוי לנו כביכול לפעול לקידומם ולפיתוחם, למרות היותם חברה שונאת ועוינת. גם אני צידדתי בדעה הזאת.

היום אני שואל – האם זה סביר לפתוח את שערי בית החולים שלנו בפני אשתו של אבו-מאזן המתנכל לנו בכל פורום עולמי ומפאר ומפרנס את רוצחינו ומשפחותיהם? והאם דוקא אנחנו חייבים לרפא את נכדו של ראש ממשלת ארגון הטרור חמאס אסמעיל הניה? האם זה סביר לספק להם מים וחשמל ועוד בחצי חינם? האם אנחנו צריכים לסייע לבנית העיר ראוואבי?

עשרות שנים אנחנו מספקים להם לחם ועבודה. האם זה עשה אותם – את הצבור, להבדיל מיחידים – פחות אויבים? האם זה הגיוני שבעוד הם מקיימים חרם על המתנחלים הישראלים ביהודה ושומרון ומתירים את דמם – נציגם הנאמן ביותר עלי אדמות הוא המנהל האזרחי הישראלי ביהודה ושומרון?!"

שוב חוזרים ונשמעים הקולות הפאבלוביים בעד נסיגה מיהודה ושמרון, עד כה בדרך כלל בגלל "הדחליל הדמוגרפי" המדומה (קשקושים כמו של מדינה דו לאומית או "שלטון על עם אחר" כאילו אין בעולם מדינות אחרות המכילות בקרבן מיעוטים זרים בינוניים או גדולים).

אך לאחרונה האבסורד שובר שיאים! האוילים רוצים שנתקפל מהשטחים בגלל כבוש חלקים של סוריה ועתה עיראק ע"י ארגון דאע"ש (אל-קאעדה). והרי ההגיון והשכל הישר אומרים בדיוק ההיפך – הגברת השליטה הישראלית באיו"ש, על גב ההר ובקעת הירדן כדי לקדם ולבלום חדירה וזליגה שלהם לגדה המערבית וגם כדי לגונן על בת בריתנו בעבר הירדן.

אז כדי להרגיע את מתפחדי "הדחליל הדמוגרפי" כדאי אולי להיזכר ולעיין שוב בנתונים המדהימים שפרסם אשתקד ד"ר גיא בכור על המגמות הדמוגרפיות החדשות באוכלוסיה הפלשתינית והישראלית. נתונים מדויקים המסתמכים בין השאר על אתר ה-CIA הנחשב למהימן ביותר בעולם:

==∞∞==∞∞==
להלן מאמרו של ד"ר גיא בכור מלפני שנה. מאז, יש להניח, המציאות הדמוגרפית רק השתפרה:

בעיני מרבית הצבור הישראלי ואולי גם העולמי ההתיישבות היהודית במה שכונה פעם "השטחים" מורכבת מכמה צריפים וקרוואנים סחופי רוח וחבוטים, אך האמת העדכנית היא אחרת לגמרי: אכלוסית היהודים בשטחי 1967 שוה כבר למחצית אכלוסית הפלשתינים שם והיא במגמת זנוק דמוגרפי מהגדולים ביותר בעולם.

איש אינו יודע כמה ערבים מתגוררים בשטחי 1967 כן הנתונים הסטטיסטיים שלהם מנופחים בידי הפלשתינים לצרכי הטעיה (הם כוללים מי שהגרו כבר לפני עשרים שנה ואת תושבי מזרח ירושלים, שנספרים לכן פעמיים ברשות ובישראל), אך באוקטובר 2012 נערכו בחירות מקומיות ברשות הפלסטינית (ללא עזה וירושלים) ומספר בעלי זכות ההצבעה היה 515,000, כלומר זהו מספר הבוגרים מעל גיל 18. אם נוסיף לכך מספר זהה של צעירים הרי נגיע למעט יותר ממליון איש ובתוספת מזרח ירושלים כמליון וארבע מאות מאות אלף, זהו המספר האמיתי.

ומה מספר היהודים באותו שטח? כ- 700,000. לפי נתוני רשם האכלוסין במשרד הפנים חיים כיום ביהודה ושומרון 385,000 יהודים, ובמזרח ירושלים עוד 300,000 (מה שאומר שהאכלוסיות היהודית והערבית במזרח ירושלים כבר השתוו ראשונה). במילים אחרות מספר היהודים שוה כבר למחצית האכלוסיה הפלשתינית ב"שטחים". הזנוק בנתונים היהודיים הוא מדהים שכן בזמן האנתיפאדה השניה מנו היהודים באיו"ש רק 190,000, כלומר תוך עשור הם הכפילו את מספרם! יש לכך השלכות בטחוניות, למשל ביכולת של הערבים לתכנן מרידות חדשות, כאשר כל כך הרבה יהודים חיים יחד איתם ומכירים את השטח בדיוק כמותם; והיהודים האלה לא יוותרו לעולם.

אך גם המגמות העתידיות מפתיעות.

כתוצאה מן החיים הטובים של הערבים שמכונים פלשתינים, מספר הלידות נופל אצלם נפילה חופשית: ממעל 5 ילדים למשפחה לפני עשור, לפחות מ-3 ילדים כיום, לפי נתוני אתר האינפורמציה של ה-CIA. אך באותו זמן מספר הלידות של משפחה יהודית ביו"ש הוא 6 ילדים, אחד הנתונים הגבוהים ביותר בעולם. אין שום קהילה מערבית בעולם שמגיעה לנתוני ילודה כאלה. מה הסיבה לפער האדיר? הנשים הערביות משכילות יותר, עירוניות יותר, דוחות את הנישואין, עובדות יותר, ומספר הילדים שלהן צונח, ככה זה בכל המזרח התיכון. בסעודיה למשל צנח מספר הילדים למשפחה ממעל 6 ילדים ב- 2003 ל-2.2 כיום, לפי נתוני אתר ה- CIA, וזה המצב בכל מדינות ערב. בתורכיה, איראן, לבנון וצפון אפריקה הילודה היא כבר שלילית: פחות מ-2.1 ילדים למשפחה. בזמן האינתיפאדה הראשונה רוב האוכלוסיה הפלשתינית היה כפרי. כיום שני שלישים מהם גרים בערים הגדולות שם. הלידות הערביות הן אינדיבידואליסטיות, הלידות היהודיות אידיאליסטיות. המגמה ברורה, אלא אם כן "דורשי טובתנו" ימליצו על הקפאת הילודה, כשם שהמליצו על הקפאת הבניה ביו"ש…

אגב, תופעה דומה מתרחשת גם בתחומי "הקו הירוק": מספר הלידות היהודיות מזנק זה של המוסלמים צונח, כך שנכון לשנת 2013 ממוצע הלידות של נשים יהודיות וערביות בתחומי הקו הירוק ויהודה ושומרון כבר השתוה.

לכך יש להוסיף את ההגירה אל ומחוץ לשטחים. אלפי צעירים פלשתינים מהגרים מידי שנה מהשטחים אל המערב כיון שרמת ההשכלה שלהם עולה וגם הם רוצים לחיות במערב כמו מאות אלפי ערבים אחרים מהמזרח התיכון ומצפון אפריקה. העולם התכווץ, הם מחוברים לאינטרנט והיום הם יודעים שזה אפשרי. ככל שרמת החיים עולה הנכונות להגירה ערבית החוצה עולה. לעומת זאת ההגירה היהודית אל השטחים היא נלהבת ונמשכת כל הזמן. עם אכלוסיה של מעל 8 מליון תושבים (וריבוי של מליון תושבים כל שבע שנים בישראל), להרבה ישראלים כבר צפוף, והחיים עושים את שלהם; מדובר הרי במרכז הארץ.

נתונים ומגמות אלה יוצרים מהפך במה שכונה פעם "הבעיה הדמוגרפית". ביל קלינטון 'הזהיר' אותנו השבוע מפניה מבלי שיבין שהוא אולי מעודכן לתקופה שהיה נשיא לפני כשני עשורים. הדמוגרפיה היהודית מזנקת ואיתה העם היהודי כולו. בזכות הזנוק הדמוגרפי בארץ ישראל ולמרות הרפיון הדמוגרפי בקרב יהודי התפוצות סך כל היהודים בעולם חזר לעלות בשנת 2012, לראשונה מאז השואה.

פורסם בידיעות אחרונות, 20.6.13

האלוף (במיל) ישראל זיו פרסם בידיעות אחרונות מאמר שכותרתו "החכמה שבאפוק" בו הוא קורא "להגביל את הפעולה מול החמאס!" ומציע – שימו לב – "לדרוש מאבו מאזן והקהיליה הבינלאומית לפעול לפירוקו של החמאס מנשקו!"

זאת לדבריו במטרה להשיג תוצאה איסטרטגית טובה(?) "כפי שעשתה ארה"ב בסוריה והביאה להתפרקותה הכמעט(!?) מוחלטת מנשק כימי". ואני הייתי מחליף את סדר המילים ואומר שארה"ב 'כמעט' הביאה להתפרקותה המוחלטת של סוריה מנשקה הכימי…

כן, האלוף הנכבד מציע לנו לאמץ את מדיניותה הכושלת והמבולבלת של ארה"ב של אובמה… וכל זאת למה? כי לדעת זיו "ישראל צריכה לקחת בחשבון שחסול החמאס יצור ואקום שאליו לא תחדור הרש"פ – אלא אל-קאעדה", רחמנא ליצלן…

יסולח לי על בורותי אבל בהתחלה לא זכרתי מי הוא האלוף ישראל זיו… אח"כ גיליתי שהוא אשר עמד בראש אגף המבצעים שתכנן והוביל עבור שרון את ההתנתקות הארורה…

ברור שתפישתו משקפת את הגישה המתגוננת המגונה והנפסדת שהתנחלה במקומותינו בדור האחרון: נסוגים ומתנתקים, בונים גדר בטחון ומתבצרים, מפתחים טכנולוגיות הגנתיות (לא מיותרות אבל הגנתיות) כמו "כפת ברזל" וכו' ומגבילים ומשפילים את דוד הנחלאווי וחבריו מול הפורעים. וזאת במקום ליזום ולתקוף ולקבוע עובדות בלתי הפיכות בשטח.

אין חדש תחת השמש… בפרשת "שלח לך" שקראנו השבת מתדרך משה את המרגלים היוצאים לתור את הארץ לבדוק איך חיים תושביה "הבמחנים אם במבצרים". ומבאר רש"י שאם הם חיים ללא חומות וגדרות הדבר מעיד על עוז רוחם ואומץ לבם ואם הם מוקפים חומות פחדנים הם…

תגובתי להצעתו של האלוף הנכבד – הנובעת לדבריו מהפחד הגדול שלו מהואקום שייוצר אם יחוסל החמאס – היא פשוטה וקצרה: את הואקום שייוצר עם חסול החמאס ותשתית הטרור באיו"ש לא צריכה למלא הרש"פ (מה ההבדל ביניהם?) – אלא ישראל וצה"ל. כמה פשוט…

עם כל הכבוד לדרגתך הצבאית, אדוני איש הצבא ומתכנן המבצעים ישראל זיו – הגיע הזמן להפיק לקחים ולהסיק מסקנות מהכשלון הקולוסאלי של האקספרימנט הקרוי "אוסלו". ואחד הלקחים החשובים הוא – את בטחוננו לא נפקיד עוד בידי אחרים. לא בידי האמריקנים וכוחות בינלאומיים וודאי לא בידי ג'יבריל רג'וב ואבו מאזן…

הגיע הזמן להחליף דיסקט ויפה שעה אחת קודם!

נקלעתי לדיון/וכוח עם סטודנטים צעירים מתלבטים. ובתגובה לאחד מהם כתבתי להם ספור אגדה שרציתי לשתף פה.

אתה כותב, איש צעיר: "הטענה העיקרית שלי היא שהפלסטינים לא יסכימו לזה לעולם… הם רוצים מדינה משלהם. לא להיות קצת יותר מחצי במדינה אחרת".

למען האמת התגובה שעמדה לי על קצה הלשון היתה משהו כמו "אז מה אם הם לא מסכימים או אם הם לא יסכימו?" אבל החלטתי לחוס על נפשך העדינה והתועה ולשאול שאלה אחרת: מי מהם בדיוק לא יסכים? הנהגת אש"פ, החמאס, הג'יהאד האסלאמי, החזית העממית, הסלפים של אל-קאעדה?

אז לידיעתך יש רגליים מוצקות לסברה שהנהגות אלו אינן מייצגות באמת את הצבור החי שם, את הרוב הדומם שאותו אתה לא מכיר ולא שומע ואני כן… ואם הן כן מייצגות – הן מובילות אותו לאסון. הנהגות אלו פסולות מלהיות פרטנרים לשום סיג ושיח ומו"מ כי הן מטיפות ומחנכות את עמם ואת ילדיהם לאידיאולוגיה שהידיסטית-ניאו-נאצית שאין לה כל זכות קיום ובפרט לא בבית ספרנו! כי היא מכוונת להשמדתנו ולסילוקנו מאדמתנו.

נער הייתי וגם זקנתי ולא הייתי ילד לפני ואחרי אוסלו – אקספרימנט כושל בסדר גודל קולוסאלי, איולת היסטורית מוכחת בעליל. הסכמים בטלים ומבוטלים לדידי בגלל הפרתן השיטתית ע"י הצד השני. אשר בעקבותיהן אני מחזיק בדעה מבוססת ומנומקת (בבלוגים שלי) לפיה ההנהגה ה"פלשתינית" הזו צריכה לרדת מעל בימת ההיסטוריה ויפה שעה אחת קודם…

אך מעבר לכך תנסה לחשוב על זה כך:

אתה או משפחתך חוזרים לאחר היעדרות ארוכה לביתכם או נחלתכם, למשל בכפר או במושב ומגלים שזרים פלשו והתנחלו על חלקים מנחלתכם החוקית. מתוך חולשה ועייפות ובגלל לבכם הרחום ומתוך סובלנות ואנושיות אתם לא מעיפים אותם מיד לכל הרוחות ומוכנים לתת להם להנות מן הספק (עקב היעדרותכם הממושכת) ולסבול את נוכחותם בנחלתכם, על אדמתכם, למרות שאתם הבעלים החוקי והם בסך הכל פולשים זרים ובלתי חוקיים…

והנה עוברים שנים ומישהו מכניס להם לראש שיש להם בעצם זכויות קנין ובעלות על הנכס שלכם, נחלת אבותיכם. יתרה מזאת – הם מתחילים להתחצף וטוענים שלכם בעצם אין בכלל זכות ובעלות על ביתכם…

אח"כ למרות בוררויות משפטיות בהם אף הסכמתם בלית ברירה רק למען "דרכי שלום" לחלוק עמם את נחלתכם הם דוחים את כל הפשרות. פותחים במעשי אלימות, וקוראים לקרוביהם מהשבטים הסמוכים להתנפל עליכם ולהרוג בכם. אתם מצליחים להדוף את ההתקפות אבל החוצפה נמשכת והאלימות גוברת.

ואז גם צץ ביניכם אויל ממושקף בשם ביילין ורוקם בסתר ובמחשכים עם ראש הפורעים הנבל הגדול והמושחת ביותר שביניהם (ערפאת) הסכם אומלל. הוא עובד עליכם בעינים ובמעשי תרמית ונוכלות (המיצובישי של גולדפרב) הוא מצליח לשכנע את הועד העייף והמותש שלכם לקבל את ההסכם תוך שמוש בקלישאות כמו "שלום עושים אויבים" וההרוגים והנרצחים שלכם מתוארים כ"קרבנות השלום".

אז זהו שמאז הסכם אוסלו האומלל והנורא עברו כבר עשרים שנה ואנחנו מצויים בעיצומה של תקופה חדשה במזרח התיכון והעולם הערבי בה מתחוללים זעזועים, תמורות ושינויים היסטוריים עמוקים בכל האזור: "האביב" הערבי זרח עלינו והוא גורם למדינות ערב – שכבר הסירו מזמן את תמיכתם מהפלשתינים (עוד בימי מלחמת המפרץ הראשונה כאשר ערפאת התייצב לצדו של סדאם חוסיין נגד מדינות ערב האחרות) – להתכנס לתוך עצמם וללקק את פצעיהם ממלחמות אחים שעודם בעיצומם.

והנה העולם הערבי כבר אינו רואה בפלשתינים "חוד החנית" למלחמה ב"אויב הציוני" והפלשתינים כבר אינם יכולים לגרור את מדינות ערב למלחמה כוללת נגד ישראל כי הן עסוקות כאמור בלקוק פצעיהן…

כיום אף אחד לא תומך בהנהגה הפלשתינית הזו. אבו מאזן ואסמעיל הניה הריהם כשני כלבים נטושים ורטובים בגשם המייחלים ללטוף אמריקני או אירופאי. להזכירך מצרים אף הוציאה את חמאס מחוץ לחוק.

אז מאחר שזו אדמתנו ונחלתנו עלינו לממש כאן ועכשו את רבונותנו המוקנית החוקית והמשפטית בחבלי מולדת אלו ולמצוא דרך סבירה לאפשר לאכלוסיה שם קיום בכבוד כתושבים עם זכויות אדם.

מדינה ורבונות אסור לתת להם גם לאור ההיסטוריה העקובה מדם, גם לאור השהידיזם הניאו-נאצי לאורו הם מחנכים את ילדיהם לרצוח ולהתאבד עלינו וגם לאור העובדה הפשוטה שזו ארצנו. פשוט מאד. ואנחנו מחויבים לשלוט שם אם חפצי חיים אנו. כן, ואנו מחויבים לנקות את האזור מטרוריסטים כמו שעושים עכשו…

אז אם תכניסו אתה וחבריך לראש ותפנימו שאתם ואנחנו בעלי הבית והם לא – ייפתרו לכם באורח פלא כל הלבטים והחששות והספקות כמו "מה אם הם לא יסכימו לזה או לזה?"

אנחנו בעלי הבית הרבוניים ואנחנו צריכים לקבוע מה יהיה פה – בין אם יסכימו ובין אם לאו. ובהיותנו יהודים רחמנים בני רחמנים יש להניח שלהם ימשיך להיות רק טוב אצלנו בביתנו.